Under the flowering branches,
Nurit keeps her watch—
not over the world,
but beside it.
The day grows quiet.
The blossoms open.
For a little while,
the whole earth knows how to rest.
תחת הפריחה, נורית נחה
תַּחַת הַפְּרִיחָה,
נוּרִית שׁוֹמֶרֶת—
לֹא עַל הָעוֹלָם,
אֶלָּא לְצִדּוֹ.
הַיּוֹם נִרְגָּע.
הַפְּרָחִים נִפְתָּחִים.
לְרֶגַע קָט,
כָּל הָאָרֶץ יוֹדַעַת לָנוּחַ.
— Jishin 自心 ⭕️